רגשות הם פיקציה, רגשות שלילים הם פיקציה של המוח הרגשי

רגשות הם פיקציה, רגשות שלילים הם פיקציה של המוח הרגשי

ניתן ללמוד לתרגל ולהטמיע כלים קוגניטיביים שמשפרים את החיווט במוח – את התגובה האוטומטית

כאשר אתה מצליח להטמיע, תרוויח עוד כמה רגעי שמחה ואושר או לפחות פחות רגעי באסה

רגשות חיוביים הם גם פיקציה אבל התוצאה שלהם חיובית עבורנו (יש יוצאי דופן אבל לא נתייחס אליהם בפוסט הזה) ולכן נעסוק רק ברגשות השליליים, אלו שפוגעים בתפקוד, בבריאות, ביצירתיות, בחברויות ועוד

לרגשות שליליים יש גם תפקיד חיוני מאד בחיינו אבל תדירות ההופעה וסיבת ההופעה של הרגשות שליליים אצל רובנו איננה בפרופורציה לאירועים להם רגשות שליליים נדרשים, רגשות שליליים שומרים עלינו מאירועים מסוכנים (בכביש, בתזונה ועוד) ומחדדים את החושים שנדרשים להישרדות שלנו, לעתים גם מדרבנים אותנו לצאת מהמיטה…, אבל בדרך כלל כאמור פוגעים במוטיבציה, בקשרים חברתיים, בבריאות הפיזית והנפשית, ביצירתיות ועוד ועוד

הרגשות בכלל, חיוביים ושליליים מנווטים את ההחלטות והפעולות שאנו עושים ביום יום בדרך כלל בצורה לא מודעת ולעתים בצורה מודעת, גם החלטות לכאורה קוגניטיביות (מודעות) מושפעות מאד מהרגשות

החלק הקוגניטיבי במוח אטי ועצלן ביחס לחלק הרגשי ולכן גם ניזון מהמוח הרגשי המהיר (פרופ' כהנמן: מוח מהיר מוח אטי), אם המוח הרגשי נוטה לשליליות ההחלטות שלנו יהיו בעלי נטייה שלילית וכמובן גם להפך, רגשות חיוביים יביאו להחלטות חיוביות

הנטייה העודפת לשליליות נובעת מהמצב הקיומי שבו היינו עד לפני מאות שנים בודדות, אז הסכנות הקיומיות דרשו ערנות ודריכות הישרדותית והסכנות היו ממשיות: רעב, מחלות, חיות טרף, כנופיות, מזג אוויר, שרפות ועוד

הסביבה המסוכנת שררה משחר קיומנו, מה שגרם למוח להתפתח לכיוון של חשיבה הישרדותית כלומר מאד דרוך וערני לסכנות קיומיות

החיווטים ההישרדותיים במוח עדין קיימים גם היום, הם פעילים ונכנסים לתפקוד גם כאשר אינם נדרשים והתוצאות בהתאם, אנחנו חווים רגשות שליליים לעתים תכופות למרות שאין כל סכנה ממשית לקיומנו

המוח מייצר פחדים פיקטיביים שאינם מבוססים על מצב ממשי הרבה פעמים סתם מתוך הרגל

כאשר אנחנו לא מודעים למצב ככזה כלומר שהרגשות השליליים לא רלוונטיים, נוצרת מציאות שלילית שהמשכה פוגע בתפקוד האישי והבין אישי – וזה בלשון המעטה לא מוסיף לנו בריאות, שמחה או הצלחה.