המנוע הקארמתי

מאמר קצר על קארמה:

הזרעים שנזרע, הם היבול שנקצור..

חג השבועות תמיד מתאפיין בצבע הלבן ובערימות של חציר. חג שאני מאוד אוהבת ושמחה כשמגיע, גם כי הוא מציין מבחינתי את תחילת הקיץ וגם מכיוון שלאוויר יש ריח אחר ומיוחד. מועד זה מכונה גם חג הקציר ומסמל את העת לקצור את שזרענו. בשבילי זה חלק מהאווירה – ההזדמנות לראות את התוצר של עשייתנו.

במאמר זה הייתי רוצה לדבר קצת על קארמה ולהקביל את זה לקצירת היבול שלנו.

קארמה היא מונח מהפילוסופיה ההודית שמתאר מחזוריות של סיבה ותוצאה. המילה "קארמה" פירושה "פעולה" ומתייחסת לדרכו של העולם. זהו משחק של השפעות, השפעה של כל דבר על כל דבר. כלומר מערכת ההשפעות ההדדיות נעות ביקום כולו ונוגעות בכל אחד. המערך הקארמתי רחב ולכן לא ניתן להגדיר אותו אחד לאחד וגם אין צורך. הרעיון שלכל מעשה שלנו יש השלכה ויש השפעה שמהדהדת ביקום, זה הרעיון שעלינו להפנים ולהבין.

כשאני זורעת זרעים של עגבניות, היבול שלי יהיה עגבניות מתוקות וטעימות. אם לפני כן בשדה שלי זרעתי נענע ועשבי תיבול, יכול להיות שלעגבניות שלי יהיה טעם מנטה מרענן או מתובל ומעניין. באותו אופן, כשאני זורעת זרעים של אהבה, נחת ושלווה – היבול שלי יהיה אהבה, נחת ושלווה. ולחילופין אם אזרע זרעים של כעס, היבול שלי יהיה כעס. כל אדם יכול לבחור את הערך המוסף שלו ולהציף אותו ביקום ככל שירצה.

חג השבועות מזכיר לי ומזמין אותי להתבונן במנת חלקי ולנסות ולהבין האם זו התשדורת שלי, האם יש לי משהו נוסף לשלוח על כנפי הקארמה והאם יש משהו שאני יכולה לוותר עליו.

מעין הזמנה לבדק בית, לתשאול עצמי והזדמנות להפיץ את מה שהייתי רוצה שיעטוף אותי .