אינטליגנציה רגשית בארגונים

הפילוסוף והמדען, בלז פסקל כתב לפני 400 שנה: "ללב יש את נימוקיו אשר ההיגיון אינו מכיר כלל"

לאחר שנחקר ונבדק נושא ההצלחה בעולם העבודה באינסוף הקשרים, הוכח כי שני שלישים מהמיומנויות הקשורות במצוינות בעבודה, הינן מיומנויות חברתיות ורגשיות כביטחון עצמי, גמישות, התמדה, אמפטיה, אופטימיות והיכולת להסתדר עם אחרים.

אצל מנהלים מהוות תכונות אלו יותר מתשעים אחוזים מהתכונות ההכרחיות להצלחה!

העיסוק באינטליגנציה רגשית התפתח מתוך התיאוריה של אינטליגנציות מרובות (גארדנר) אשר מציגה חזון משלים לתפיסת ה- I.Q כמדד בלעדי ליכולות מנטליות. זהו חזון המבוסס על תפיסה פלורליסטית של הרוח האנושית, על פי גישה זו, בני האדם מתייחדים בצירופים שונים של אינטליגנציות, דבר היוצר הבדלים ושוני בין אדם למשנהו. מתוך כך, תיאורית האינטליגנציות המרובות מובילה לגישה המתמקדת ביחיד.

אינטליגנציה רגשית עוסקת בעולמו הרגשי של הפרט, במודעות עצמית וביכולתו לזהות את רגשותיו ואת רגשותיהם של האחרים ומתוך כך להתמודד בצורה אפקטיבית יותר עם סוגיות ובעיות חיים שונות.

אדם בעל אינטליגנציה רגשית הוא אדם שמסוגל לבחור את ההתנהגות המתאימה ביותר לסיטואציה על סמך הבנת הרגשות (שלו ושל אחרים) ולאור הערכים בהם הוא מאמין ולהוביל להצלחה.

מאחר והעולם הרגשי שלנו נוצר ומושפע מתוך תבניות הכרתיות (תודעה) – מודעות היא מילת מפתח בנושא האינטליגנציה הרגשית. על מנת לפתח מיומנות זו, על אדם בראש ובראשונה להיות מודע לרגשותיו, להבין את התהליכים הרגשיים שהוא חווה, להיות מסוגל לאתר כוחות מניעים וכוחות מעכבים הקשורים לרגשותיו. כאשר למודעות זו מתווספת יכולת אמפטית, אדם זה מסוגל להכיל מודעות זו גם על אחרים וליצור אינטראקציה בינאישית המבוססת על הקשבה אמיתית וקבלה.

הכלי המרכזי בפיתוח מודעות הוא יכולת רפלקטיבית – התבוננות. כאשר התבוננות זו אינה שיפוטית (מקבלת את הדברים כפי שהם מבלי לקבוע עמדה ערכית לגביהם), הופכות תובנות אלה לכלי רב עוצמה. יחד עם זאת מודעות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. יישום התובנות מהווה מיומנות בפני עצמו ועוסק בנושאים כגון: וויסות רגשי, שליטה עצמית ועוד. יישום התובנות, כלומר קבלת ההחלטה – בחירת ההתנהגות נעשה לאורם של ערכים ותפיסות המשמשים כ"כוכב צפון", מצפן, מצפון פנימי וזוהי אינטליגנציה רוחנית .

אינטליגנציה רגשית ומנהיגות: החיבור בין אינטליגנציה רגשית ומנהיגות נשען בעיקרו על הגדרת המנהיגות כתופעה של יחסים. ללא המונהגים לא היה המנהיג.

יחסים אלו מוגדרים כיחסי השפעה, הובלה והנעה של אחרים, בין השאר, על מנת להשיג מטרה. אינטליגנציה רגשית מקנה למנהיג את היכולת לזהות רגשות ובך מאפשרת למנהיגים להיות מודעים לתחושות ולרגשות שלהם עצמם, כמו גם לרגשות של הקבוצה והיחידים המונהגים. הבנת רגשות כוללת את היכולת להכיר בקשרים בין רגשות, לקבוע את המשמעות שרגשות אלו מעבירים, להבין תחושות מורכבות, ולהכיר כיצד רגשות משתנים ממצב אחד לאחר. הבנת רגשות היא היכולת המספקת למנהיג מידע, מה גורם לאנשים לתפקד. והבנה ביחס לנקודות השקפה של אנשים אחרים.

מתוך מודעות זו לעולם הרגשות יכול המנהיג להבין ולהניע אחרים באמצעות הפיכת הרגשות לנגישים, הצגת פרספקטיבות מגוונות היכולות לסייע להתמודדות, תכנון, וביצוע משימות שונות.

מנהיגות המכילה מודעות ושימוש ברגשות, הופכת את האינטליגנציה הרגשית למרכיב חשוב של מנהיגות אפקטיבית: "מנהיגות, המאמצת את הצד הרגשי בהכוונת ארגונים, מפיחה חיים ומשמעות במבנים ניהוליים, מביאה אותם לחיים מלאים".

מושגים של ניהול ומנהיגות נבחנים במידה רבה תחת מבחן התוצאה, בהקשר של תוצרים, אפקטיביות, פרודוקטיביות ועוד. עד לעת האחרונה נהוג היה לחשוב כי מנהלים או מנהיגים כישרוניים מאופיינים בעיקר ביכולות קוגניטיביות גבוהות. אחת התיאוריות החדשניות ביותר בתחום (תיאורית המנהיגות המעצבת – Transformational Leadership) זיהתה כי מנהיגים כריזמטיים בעלי חזון, אשר מנהלים קשר אישי עם מונהגיהם (בנוסף ליכולת קוגניטיבית גבוהה) מצליחים להביא לתוצאות מעל ומעבר למצופה. סוד הכריזמה (מתת אל ביוונית) טרם פוענח במלואו, אך כיום מתחיל להתבהר הקשר שבין יכולותיו הרגשיות של המנהיג המעצב לבין כישורי המנהיגות והכריזמה שלו.

"מנהיגות אמיתית בעידן תחרותי ורב-כישרונות היא לא לייצר חזון ולהנחיל אותו לכולם, אלא לייצר סביבה פתוחה מספיק כדי שהחזון יוכל להגיע מלמטה, האתגר האמיתי כמנהיג הוא ליצור את התנאים לכך" בראד אנדרסון.