אינטליגנציה רגשית מתחלקת לשתי אינטליגנציות – ביני לבין עצמי, ביני לבין הסביבה.

אתם ודאי מכירים אנשים עם נגדיר "עמוד שדרה" מאד ברור, סוג של שקט עצמי, אבל עם כישורים חברתיים לא משהו ולהיפך, בעלי כישורים חברתיים מדהימים ופנימה מבולבלים ולא יציבים, יש שיש להם את שתי האינטליגנציות אבל זה די נדיר.

אז מה ניתן לעשות לטובת חיזוק שתי האינטליגנציות אתם ודאי שואלים.

את האינטליגנציה הראשונה, ביני לבין עצמי, קשה יחסית לשפר בהשוואה לשניה, מדוע? כי השיחות שלנו עם עצמנו הן לא בדיוק נשלתות, המחשבות עולות, לצידן התגובות האוטומטיות והרגשות בהתאם ואז כבר קשה לשלוט בהמשך. אלא אם אתם בהחלט רוצים ומחליטים לבצע שינוי. אבל זה חייב לבוא מבפנים, כמו האמירה הידועה שכאשר שוברים ביצה מבחוץ – חיים נגמרים, וכאשר הביצה נשברת מבפנים – חיים חדשים מתחילים.

את האינטליגנציה השנייה במידה מסוימת קל יותר לשנות כי כאן יש לנו אינטראקציה עם הסביבה, את הסביבה לומדים לקבל (אם רוצים כמובן) ואז לומדים גם להתנהל, כלומר לומדים לתת פרשנות לא שלילית לאירועים שהפעילו אותנו בעבר בצורה שלילית שפגעו בקשרים שלנו.

בסיכומו של דבר, אלפי ספרים נכתבו מאות סרטים נוצרו והכל על דבר אחד, היכולת שלנו לתת פרשנות כזו או אחרת לאירועים הפנימיים והחיצוניים שאנו חווים. וכיצד מהלך חיים אחד מתנהל בצורה מסוימת בגלל הרגלי פרשנות כאלו או אחרים.

האגו מהווה גורם פרשנות מאד מורכב אבל זה בבלוג אחר.

ניתן ללמוד לתת פרשנות מועילה לכל אירוע למעט אחד, אירוע בו מעורב העצב, כאשר העצב מעורב, נניח לו להיות, להיות ככל שנדרש, יום, שבוע, שנה, ככל שיידרש, היה והעצב לא עוזב ומוריד את האדם מטה לאורך זמן לא סביר, כי אז צריך לבקש עזרה וזה כבר מגורמי מקצוע בתחום הטיפול, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטרייה.

לכל שאר הרגשות ללא יוצא מן הכלל ניתן לתת פרשנות לא שלילית. אם זה אירוע שהינו בינך לבין עצמך ואם זה אירוע בו מעורבים גורמים נוספים.

המשתתפים הסקפטיים ביותר שיש לנו בסדנאות, אלו שבאים עם ביטחון מוחלט שלא ניתן לשנות בהם דבר, מה שהם יודעים זו המציאות ואין בילתה, אחרי מפגש ארוך או מספר מפגשים קצרים מבינים שאפשר גם אחרת, וזו המתנה הגדולה שהם נותנים לנו, למה לנו? כי אין הרגשה טובה יותר מלתת ערך כה עצום למשתתף.