מוח איטי, מוח מהיר

בפרק הקודם עסקנו ברעיון שאת הרגש אנחנו בוחרים באמצעות הפרוש שאנו נותנים לאירוע אותו אנו חווים שבריר שניה לפני עלות הרגש, פרוש שמתבצע על ידי המוח המהיר (כפי שכינה אותו פרופסור כהנמן) המוח הריגשי.Forget2 tns כעת נעסוק באתגר שהינו ללמוד להפעיל את הקוגניציה המוח האיטי לפני המוח המהיר, נכון זה בלתי אפשרי ולכן ננסה להבין איך בכל זאת אפשר להתמודד עם פירוש שמעלה רגשות שמחלישים אותנו בדרך שלא יחלישו אותנו אלא להיפך, יעצימו אותנו. איך לתת פרושים חיוביים בצורה אוטומטית כמעט בכל מצב, אני כותב "כמעט" מכיוון שרגש שלילי, נאמר פחד, מסייע לנו לשרוד, הבעיה שהוא פעיל ומנהל אותנו כאילו היינו אנשי המערות שצריכים להשמר על נפשם מדובים, נחשים ושאר מיני מריעים, בעוד שכיום כאשר אנו חיים בחברה מסודרת ומאורגנת, הפחד בדרך כלל חוסם אותנו ואינו מועיל לנו.

להפעיל את החלק הקוגניטיבי של המוח לפני הפעלת החלק אמוציונאלי, הרגשי כפי שציינתי קודם זה כנראה בלתי אפשרי, אבל בכל זאת אנסה להסביר איך עובד המוח הרגשי. המוח הרגשי, זה שנותן פירושים לאירועים שאנו חווים ובעטיו של פירוש עולה הרגש, מקטלג ועושה השוואות, אנחנו חווים אירוע, המח במהירות גבוהה מקטלג את האירוע אל מול מחסן החוויות, האמונות, הערכים וההרגלים שיש לנו - לכל אלו נקרא הערוץ הרוחני. בהתאם לערוץ הרוחני המוח מפרש את האירוע ואז עולה הרגש. לדוגמה ראינו נחש צפע, המוח המהיר מקטלג את האירוע אל מול ניסיון קודם או ידע מוקדם שנחש מסוכן ועולה רגש של פחד ולעיתים עם פעולה מידית פעולה שנקראת מחטף רגשי ואנו נסוגים, או קופאים או כל פעולה אחרת שנתפסת בענינו כהגנה על בריאותנו. מישהו צעק עלינו הפירוש המידי יכול להיות עלבון או פחד, אצל אחר מבוכה, אחד יכול להגיב בצעקה והשני אפילו במכה, כל אחד והערוץ הרוחני שלו, המטען שהוא נושא.

למוח המהיר ספריות שלמות של מקרים ותגובות וברצותו הוא מחבר בין אירוע מסוים בעבר לאירוע נוכחי. אם הוא לא מצליח ויש לנו ענין כל שהו באירוע כי אז נכנסת הקוגניציה (המוח האיטי) ומבצעת ובוחנת את האירוע בדרך המידע שנאסף אצלה ואז עולה הרגש או שלא, כלומר עם התקיים אירוע נניח סתמי, משהו שלא היה בו משום לתפוס את תשומת לבנו אזי לא חווינו כלום ורגש לא עלה. ולעיתים נעזר ונתיעץ באחר לתת פרוש לאירוע שלא ידענו כיצד לפרש מלכתחילה, לעיתים בצורה מודעת ולעיתים לא, פשוט ניסחף אחרי תגובתו של אחר או של ההמון.
אנו משווים אירועים למידע שצבור בזיכרון המידי שלנו ומגיבים בהתאם, לאותו מידע נקרה כאמור - ערוץ רוחני, זהו הערוץ שמכיל בתוכו את הערכים והאמונות שלנו, את ההרגלים, והנסיון שצברנו במהלך חיינו ואל מול הערוץ הרוחני אנו מפרשים את האירועים וחווים רגשות בהתאם, רגשות של פחד ורגשות של אהבה, רגשות מעצימים ורגשות מחלישים.

האתגר שלנו הינו לסגל תבנית פרוש חיובית, בהתחלה מתרגלים בצורה מודעת את השכל המון פעמים ולאורך זמן (לי זה לקח שנים) את בחירת הפרוש השניה הקוגניטיבית (תחזרו לבלוג הקודם אם שכחתם או לא הבנתם), כלומר, קודם עולה הפרוש הראשון מחלק המח הרגשי, זה שנעשה בצורה אוטומטית ולאחר מכן, אחרי שזהינו שאנחנו חווים רגש לא חיובי, נניח שנאה, קנאה, כעס אנחנו חוזרים למכונת הפרושים הקוגניטיבית ומוצאים פרוש חיובי לאירוע שזה אתה חווינו, לפעמים קורה שאנו עושים זאת אבל במרחק זמן מהאירוע, אנחנו מבינים אחרת, מקבלים פרספקטיבה חדשה, או סתם מתבררים לנו פרטים שלא ידענו קודם לכן. 

החכמה היא ללמוד לעשות זאת מיד איך שעולה רגש שלילי, ואז לאורך זמן נתרגל לפנות לפרושים חיוביים בצורה אוטומטית (למעט עם נתקלנו ב"נחש", לא עלינו ובאמת רצוי שנכה או נברח). למעט מיקרים בודדים של איום קיומי, ניתן תמיד למצוא פרוש חיובי לאירועים בחיינו, גם כאלו שנראים על פניו כבלתי אפשריים. אוסיף דוגמאות בהמשך הכתיבה.

אנחנו במרכז לאינטליגנציה רגשית מלמדים מתודולוגיות אלו ועוד בצורה חוויתית ומוכחת בהצלחתה באירגונים ולאנשים פרטיים המעוניינים לשפר את אורחות חייהם.

מה דעתכם? האם יש לכם גישות נוספות, הארות או הערות ? הוסיפו את תגובותכם בחלון מלמטה.

מידע נוסף